בדרכי הכרתי מתרגלי יוגה רבים,” יוגיסטים” לצורך הענין, שהתרגול מילא את חייהם. בלי להגזים, שמונה שעות ביום! זה מתחיל עם פראנא-יאם (תרגול נשימות בבוקר) ומדיטציה בין עשרים דקות לשעתיים , ממשיכים בתרגול יומי של תנוחות בעמידה, ובתוכנית הספציפית לאותו יום: כפיפות קדימה, אחורה או פיתולים ועוד.לאחר שמספיקים לאכול ולעשות כמה סידורים, מתרגלים שוב בצהריים: תנוחות הפוכות ותנוחות שיקומיות וכדומה. לפני השינה מומלץ לקרוא טקסטים בנושא כדי לפתח את החלק השכלי של אורח חיים הזה.

תקופות מסוימות בחיי תרגלתי כך, והאמנתי, כי כך חונכתי מטובי ההמורים, שמי שאינו מתרגל כך לא באמת עושה יוגה.

עכשיו אני חושב אחרת…

אני אבא ובן זוג, ולמען האמת זה העיסוק הכי קרוב לליבי. כשאני חושב על זה לעומק, כל פעולה שלי בחיים נעשית כדי לתמוך בעיסוק המבורך הזה .

והפעילות שהכי תומכת במטרות חיי היא יוגה. יוגה היא גם הדרך וגם היעד.

אני אוהב לנגן בגיטרה כדי להירגע ולמלא את הרגעים הריקים. לפני שהיו לי ילדים, הייתי קורא או עושה מדיטציה, אבל זה לא מתאים כשיש ילדים ואנשים סביבי. לעשות מדיטציה כשכולם בבית מרגיש לי אנטי חברתי ואפילו כופה על החלל. בנוסף, הבן שלי התחיל לנגן בגיטרה ואני רוצה לשמש דוגמה שאפשר להתאמן תוך כדי חיים.

אני אוהב לנגן  בגיטרה, אבל אף פעם לא אהבתי לכוון אותה. זה תמיד הרגיש לי זמן מבוזבז ולא היתה לי סבלנות. גם כשהלכתי להופעות או אפילו לאיזה קומזיץ, תמיד התעצבנתי מהמוזיקאים הפדנטים שלוקח להם כל כך הרבה זמן לכוון כשכולם רוצים כבר לשיר  . ברוך השם שהמצב קצת השתפר, כשהקדמה הביאה לנו את המכוונים הדיגיטליים, ולא צריךש לחפש גיטרה אחרת או קולן (שתמיד הולך לאיבוד), או איזה פסנתר (שכמובן אין בקומזיץ על החוף), כדי לקבל את הצליל הראשון .

אני  קושר את פעולת הכיוון  הזו עם תרגול יוגה.

במציאות שרובנו חיים בה היום אין לנו זמן, או יותר נכון לומר פניות, להשקיע בעצמנו. אנו כל כך עסוקים בלכבות שריפות במקום להשקיע בבניית תשתיות נכונות שיעזרו לנו למנוע אותן. זו משמעות היוגה עבורי ,ואת זה אני מדגיש כאשר אני מלמד. כשאני ביוגה אני משקיע, מתחזק ותומך בעצמי, אני מרגיש מכוסה בכל הרמות, גוף ונפש.

יוגה זה מתיחות עם מודעות. כשאנחנו מתמתחים זה משחרר בנו מתח ולחץ. כמו בהומאופתיה: ” דומה בדומה מרפא”,. באופן טבעי מצטבר בגופנו מתח פיזי ונפשי, לפעמים גם מבלי שנרגיש, וכשאני מתחיל להימתח הוא משתחרר. ויותר מזה,  כשאני מתרגל, מתבונן וקשוב לגוף שלי, אני חוזר לכאן ועכשיו, ואין דבר  מרגיע יותר מזה.זה  מדהים איך בעברית איך  למילים “להירגע” ו”רגע” יש אותו השורש;כשאני נוכח ברגע אני רגוע.

 

אני מזמין אתכם להתייחס ליוגה בתור זמן של כיוון, הכוונה וכוונה. זה אולי יעכב כמה דברים שאני צריך להספיק, אבל ללא הזמן הזה אני לא אנגן את היום שלי כמו שצריך.

סגירת תפריט