pesachפסח זה חג חירות, חג של חופש.  בימינו זו בעיקר חוויה של נדודים, אהבה למרחבים וטיולים, הרבה ממכם אולי קוראים את המייל הזה לכבוד פסח – בחו”ל.

יוגה מתיחסת לחופש. וחופש תלוי בעיני רק בדבר אחד, שבו יש לנו את היכולת לשלוט. הדבר הזה הוא הגישה שלנו לדברים שעולים בחיים. זה כולל מחשבות, רגשות וכאבים, שלא משנה אם הם תואמים לציפיות שלנו או לא.

יציאת מצרים מסמלת את המעבר ממקום צר ללא בחירה, למקום של גמישות וחופש. לחיות בחופש זה אתגר. הגענו לארץ המובטחת אבל אנחנו עדיין בוחרים בכל רגע אם אנחנו עבדים או בני חורין.  

מכאן כבר אין לאן לברוח, וגם אי אפשר לברוח מהמחשבות שלנו, או מהתחושות בגוף. יוגה אינה בריחה, היא מסע לתוך עצמנו. כשאנחנו  מסכימים לדרך, המסע הופך הרבה יותר מהנה. כשמתרגלים לבחור, מתחברים לכוח הטמון בתוכנו ונהנים מתקווה ורצון להגיע למקומות חדשים,שם מתגלה עולם של אין סוף אפשריות.

“לשנה הבאה בירושלים הבנויה” אומרים בסוף קריאת ההגדה בפסח,

אני כמו רובנו, כבר הייתי בירושלים הרבה פעמים. למען האמת מעדיף לחיות בעמק חפר, אבל אני מבין את הכוח של תפילה להגיע למקום שנראה בלתי אפשרי. התמקדות כזאת יכולה לתת טעם לחיים, בין אם זה מקום פיסי או מקום רוחני – עצם ההתכוונות נותנת דיוק ומשמעות.

לי למשל יש חלום – לנסוע (ואם כבר חלום – במכונית סולארית ללא נהג:) דרך היבשה מביתי בישראל עד הודו. אני רוצה לעבור כל גבול עם דרכון ישראלי, לעצור בכל עיר של מדינת איסלאם שבדרך, להיפגש עם אנשי רוח ולדבר על חכמת הסופיות, יהדות ויוגה.

כדי שחלום שכזה  יתגשם חייבים להתרחש עוד הרבה שינויים במזרח התיכון.. אבל רק לבטא אותו, זה כמו לזרוק אבן לאגם המשאלות של היקום ולהתבונן בגלים הנוצרים כתגובת שרשרת. כמו התפילה “לשנה הבאה בירושלים”, מילים בונות מציאות.

אלמנט משמח הוא שאין באמת צעדים פרקטיים שאני יכול לעשות כדי להגשים את הרעיון שלי, חוץ מלחלום. חזון הוא תמיד ברמת העיקרון, והפרטים כבר יסתדרו.

וכאן שוב מתגלה עוד תפקיד של היוגה.

תרגול והוראת שיטת היוגה Praym Yoga הם מפעל חיי. השיטה הזאת היא כלי לשינוי תודעה. היא ניגשת ישר לעניין -לשורש של הגורם המפריד בינינו, סוגר את הגבולות ומסכן תנועה חופשית של בני אדם בכדור הארץ. אף פעם לא ראיתי מלחמה אינטיליגנטית, כל ניסיון לפתרון כוחני נובע מחשיבה לקויה.

יוגה עוסקת בחירות, בחופש שהוא ביטוי של שלום אמיתי – שלום עם עצמנו, עם הרגשות שלנו, עם התחושות הגופניות שלנו, שלום עם האי ידיעה. כתוצאה מזה ינבע שלום עם האחר, כי אנחנו מבינים שהוא מתמודד בדיוק עם אותם דברים, פשוט בסגנון אחר.

אז בינתיים יש פשוט להמשיך לתרגל יוגה, והיא תוביל אותנו להודו דרך היבשה, כי “לא בשמיים היא”.

לשנה הבאה מירושלים לניו דלהי! ( דרך ביירות, דמשק, בגדד, טהראן קאבול, ופקיסטן)

הודו לה’ כי טוב

חג חירות שמח

פעולה: תדמינו מטרה בלתי אפשרית הנוגעת במציאות – ואז להרגע ולנשום כאילו זה כבר קרה ותהנו. תחזרו על הפעולה.

 

סגירת תפריט