יוגה זו הזדמנות להזיז את האגן, להיות חופשיים. אגן באנגלית זה hip. בסלנג המשמעות של hip זה מגניב (קול – cool). כשאתה מזיז את האגן בהליכה, אתה מגניב. אני גם טוען שהשם של ההיפים – דור שנות השישים – נובע מהמילה הזו (על אף שנולדתי אחרי התקופה המהפכנית ההיא, אני בטוח שבגלגול הקודם שלי לקחתי חלק בדור הפרחים). מדובר בדור שפשוט רצה להיות חופשי, בחיפוש אחר החופש הם גילו מחדש את האגן-hip, מכאן שמם: היפים. אלו שרצו לחיות מהמותן. כמובן שחלק מהתגלית הזו היא שהביאה למהפכה המינית, הביטוי המוחשי ביותר לחופש כמרד בדור הקודם.

בהמשך לדרכם של ההיפים, במסע שלי למודעות, הבנתי שביטוי חיצוני לחופש (למשל, לעשות מה שבא לי, או לשכב עם מי שבא לי), זה לא בדיוק החופש שחיפשתי (מעניין לגלות ש”חופש” ו”חיפוש” הן שתי מילים עם אותן האותיות!). היום אני אוהב לומר שהחופש נמצא בתוך המסגרת, ומהמקום הזה לדעתי ליוגה יש תפקיד מרכזי והכרחי בחיינו.

אייל שמש, גיסי, הוא מורה מוכשר מאוד שפיתח שיטה ללימוד הגוף בשם אנטומיה יישומית. הוא טוען בקורסים שלו, שאם היינו כולנו הולכים כמו אפריקנים – בענטוז – מניעים את האגן, לא היינו סובלים מכל הכאבים הנפוצים בעידן שלנו: כאבי ברכיים, גב, כתפיים ואגן. גם התופעה השכיחה של השתלת מפרק אגן אצל אנשים מבוגרים הייתה נעלמת אם היינו נעים מהאגן כמו שצריך.

בגלל שרובנו לא מענטזים ביומיום ברחוב, יוגה היא הזדמנות מצוינת לעבוד עם האגן. בתנוחות רבות בשיעורי היוגה שלנו אנו עובדים על יצירת גמישות באגן: בחימום, ב -uthanasana על קיר, אנחנו ממש מענטזים כמו בריקוד אפריקאי; אנו עושים סיבובי אגן; בכל תנוחה, בייחוד במתיחות רגליים, אנו שמים לב ל-acetabulum, מכתש מפרק האגן, 360 מעלות של כניסת הרגל לתוך המפרק. אנחנו גם לומדים לזהות את המיקום האמיתי של הרגל בתוך האגן, ואולי יפתיע אתכם לשמוע שזה לא איפה שחשבתם (תצטרכו להגיע לשיעורים כדי לגלות איפה הרגליים שלכם באמת ממוקמות…).

יוגה מלמדת אותנו לעבוד מהמרכז, מהליבה. מדובר במקום שבין ה-pubis לבין הטבור, מושב הפראנא (כוחות החיים בסנסקריט, או צ’י בסינית). הפיוביס הנו השער הקדמי של האגן, הוא מתרחב בשעת הלידה ולכן הוא גם השער לחיים על פני האדמה. אחת ההנחיות המהותיות שלי היא שבכל תנוחה יש לשמור על מקום בין הפיוביס לבין הטבור. זהו מרכז הגוף שלנו. זהו מקום שקל לנו לראות וגם להרגיש אותו, ויש יתרון גדול בזיהוי הזה כי הוא משקף את המצב בגב. את הגב לא ניתן לראות, אנחנו מרגישים אותו אבל קשה להגיע ולהשפיע עליו בתנועה באופן ישיר על מנת לשחרר אותו. דרך הבנת האגן ומרכז הגוף, נוכל להשפיע על מצב הגב שלנו לטובה.

הנחיה בסיסית נוספת שמאפשרת תרגול בגישה הוליסטית (עבודה עם מגמות של תנועה לעומת ראייה מחולקת ונקודתית), היא השמירה על המקום בין חוליות השדרה. כדאי לנצל את המתח שיש לנו בתור בני אדם שניצבים בין שמיים וארץ ולהשתמש במה שאני מכנה ‘עיקרון הקוטביות’. מדובר בשני כוחות מנוגדים כביכול, אך למעשה מאזנים זה את זה. מהעיקרון הזה נובע השם המדויק לתרגול יוגה: האתהא יוגה. התרגול הפיזי של היוגה הוא האתהא יוגה (ולא כמו שחושבים בארץ שהאתהא יוגה זה שם שיטה מסוימת). “הא” משמעותו שמש ו”תהא” משמעותו ירח. אותה קוטביות, זכר ונקבה, יין ויאנג, פלוס ומינוס – הם הכוחות שבוראים את עולמנו.

אנו יצורים חצויים בין שמיים וארץ, ובמקום שזה ייצור בלבול ותסכול, כדאי להכיר בזה ולהתייחס לזה כאל הזדמנות לעבוד עם החוקיות של הגוף. אני מאמין שכאבי גב הם תוצאה של חוסר תנועתיות באגן. הכאב במפרקים, כמו כתפיים וברכיים, הם לרוב התוצאה; הסיבה בדרך כלל נמצאת במקום אחר. כשאנחנו לומדים לעבוד מהמרכז ולהתארך בין שמיים לארץ, אנו משחררים מקומות תקועים וסתומים, ולומדים לנתב את כוח הכובד לטובתנו במקום להיאבק בו. ההתארכות הזו יוצרת מקום עבור המפרקים כדי שיוכלו לחזור אל מקומם הנכון והכאבים ייעלמו, ממש כמו חלקים בפאזל.

ההוכחה המשכנעת ביותר לכך שאגן פתוח מאפשר הרבה ניתנת אצל היוגיסטים המוצלחים עם האגן הכי פתוח: ילדים קטנים שרק מתחילים להתיישב. אם אתם רוצים לקבל השראה כיצד יש לשבת ישר, התבוננו בילדים, הם יושבים על עצמות הישיבה בגב זקוף ללא מאמץ. כיצד? משום שהאגן שלהם פתוח כל כך עד שאין אף שריר, רצועה או גיד שמושך ומעוות אותו, מה שמאפשר לגב להיות חופשי. אני אוהב לומר לתלמידים שלי שהיוגה מחזירה לנו את הילדות שלנו.

 

רוצים גם כן להיות חופשיים באגן? הצטרפו אלינו לשיעורי יוגה, בואו לשחרר את האגן ואיתו את הכאבים והמתח. כך גם תמנעו השתלת מפרק אגן לעת זקנה. על הדרך נגלה ביחד את החופש הפנימי, שאני מאמין שהוא המהות של כל אחד מאיתנו כאדם.

סגירת תפריט