חלק מהאנשים מרגישים את הגשם, האחרים רק נרטבים

-בוב מארלי

 

rain and yogaפעמים רבות, אנשים המתעסקים בהתפתחות עצמית, מדיטציה, יוגה ולימודים רוחניים נדמים פסיבים. הם עסוקים בפופיק שלהם במקום לצאת החוצה ולשנות את העולם. אותם אנשים פסיבים שעם הזמן בנו הרגלים ואורח חיים של עצירה,pause והתבוננות, מרגישים שזה עוזר להם בחיים האישיים אבל כשהם מסתכלים על החברה מסביבם ובעולם שהילדים שלהם יגדלו בו, הם חשים תחושה של תסכול. אותם אנשים שואלים את עצמם, מה הטעם? אולי אני בשנטי עם עצמי אבל העולם מסביבי מדרדר ומתפרק. היכן הבטחון? איפה התגמול על כל ההשקעה שלי בהתפתחות ומודעות? בגישה כזאת התוצאה האולטמטבית שניתן לצפות עליה, זה שאמצא את עצמי כמו בסרט של מונטי פייטון תלוי על הצלב ושר;

“always look on the bright side of life”

העצה הראשונה שהיוגה מציעה לאלו שבחרו לצעוד בדרכה, זה להפנות את תשומת הלב פנימה. היוגה אומרת שאנחנו שלמים וברגע שנכיר בשלמות שבתוכנו נוכל לבטא אותה גם החוצה. גם השפע והאושר הם ביטויים של שלמות. אני לא צריך להשלים מה שחסר כדי להיות מאושר, אלא להתחבר לשלמות ולקיים אותה.

ככל שנרצה לסדר את המצב החיצוני ולהתאים אותו להשקפת עולמנו, זה לא נגמר. המצב החיצוני אינו קובע את מצבי הרגשי. השלום והשמחה שאנו מחפשים לא יבואו מן העובדה שהחוץ מסודר. מדוע? כי העולם הוא השתקפות של עבודתי הפנימית. זאת הדרך היחידה שלי להשפיע על העולם באמת.

בתור מגדל ירקות אורגני אני מממש את העקרון הזה כל הזמן. כשמזיקים באים לצמחים, אני לא מיד נלחם איתם, אלא אני שואל את עצמי: האם הקרקע פוריה?, האם שתלתי בעונה המתאימה לגידול?, האם עשיתי טיפול מונע? האם האיכות של הזרעים היתה טובה?. הדגש הוא על הדברים שבידי ולא על הדברת המזיקים בכל מחיר. כי המזיקים וההפרעות הם דרכו של הטבע להעביר לנו מסר שעלינו לצלול יותר עמוק פנימה ולדייק את הפנים כדי לבטא אותו בנאמנות בחוץ.

כולנו חווינו מקרים שארוע חיצוני נראה לנו כמה שמייצר אצלנו אי שקט תהומי ומצב רוח ירוד, אבל כשאנחנו במצב רוח טוב אנחנו מקבלים בדיוק את אותו אירוע בלב פתוח ושמחה. לדוגמה: מפגש משפחתי שבו הדוד היהיר וחסר הטאקט שלך עולה לך על העצבים ואין לך כוח אליו, ויש פעמים שאתה ממש נהנה מהבדיחות הגסות שלו.

העובדה הזאת מצביעה על כך שהכל בעיני המתבונן.

ביוגה התודעה נמשלת למים באגם. כשהיום סוער יש גלים רבים והאור של השמש, שמסמל אינטלגנציה מסתתר, והחכמה לא מצליחה להשתקף בתודעה. יש הפרעות ורעש, בדומה לתחנת רדיו לא מכוונת שלא מצליחה לקלוט את השידור.

התודעה של החברה סביבנו מאוד רועשת, כל הזמן יש מידע מהמדיה על מה חסר, פחד ואיומים, מסרים של השרדות. זוהי סערה מתמדת וכולנו נרטבים בגשם חומצי.

אז איך עושים שינוי? קודם כל מזהים שזוהי סערה, מנסים להרגיש את איכות הגשם ולא סתם נרטבים. בשיחות על פוליטיקה, מצב החברה, החינוך או מצב הכלכלה, עלינו לעשות הבחנה בין דיבור שהוא שיחרור לחצים ותו, ודיבור שמיועד לבנות דבר חדש.

בעיני חשוב מהתוכן והפתרונות שאנו מציעים, לזכור שמה שלא יהיה, זהו תהליך. הדיבור התגובתי מבוסס על מחשבות אקראיות. לעומת זאת יש דיבור פעיל המבוסס על חשיבה מכווונת ובונה. זה חלק חיוני בשינוי התודעה. עלינו לעשות הבחנה בין סוגי שיחה. גם עם אנשים וגם בתוך הראש שלנו.

כשאני נגרר ללוחמניות או לחץ של הסביבה, אני משתדל לשים לב שיש לאנשים השקפות עולם אחרות, והם רוצים לבטא אותן. אני נזכר שכל המילים הללו הן הגשם של התודעה הנוכחית והגשם כרגע נתון בצבע של בעיות ועימותים. אני לא נלחם עם כל טיפה, אני נרטב כמו כל אחד אחר אבל יודע בלב  שבדיוק כמו המזיקים בגינה, כל ההפרעות הן סימן שזה הזמן לעבוד עוד על הפנים, לעבוד יותר על חיבור עם האנשים ברמה של הרצון של כולנו לטוב של ילדינו ולא ברמת התוכן או הסגנון של דבריהם.  עלי להסתכל פנימה ולבדוק אם המלל שאני מייצר מוביל לפעולה ותואם את האמונה והחזון שלי או שהוא משמש רק לפורקן רגשי.

העסק שלנו איננו עם המזיקים, כלומר לא עם ההפרעות, והבעיות, אלא עם העולם הפנימי שלנו, ותשומת הלב שלנו לצעדים שאנחנו יכולים לעשות כדי להשפיע על איכות הגשם.

בואו נלמד להבחין ולקחת אחריות על החשיבה והדיבור ואז נראה שאהבה תרד עלינו כמו גשם.

סגירת תפריט